<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שי"ד</h1>
<h2>דף פג.</h2>
תנא (וחצי חצי) חצייה לטמא טומאת אוכלין. אינו נר' לר' כפי' הקונטרס דמפרש בכל מקום חצי חציה לטמא אוכלין אחרים אבל עצמן מקבלין טומאה בכל שהוא ומביא ראיה מתורת כהני'. שהרי אינו מוכיח כמו כן בשבת בפרק המצניע [צ"א ע"א] דבעא מיניה רבא מרב נחמן זרק כזית תרומה לבית טמא וכו' מאי מדמצטרף [לענין טומאה מצטרף נמי] לענין שבת וכו' זה טמא וכו' מאי צירוף הוא ליטמא עצמן. ובשביל כך נקט כזית שהוא חשוב להתחייב עליו למה אינו חשוב נמי כמו כן לענין שבת אע"פ שאינו חשוב לטמא אחרים. ואם באת לדחות ולומ' דמצטריך תרתי דבר חשוב להתחייב עליו וגם לטמא אחרים אבל בדבר חשוב להתחייב עליו לחוד אינו חושש ולא יתחייב עליו משום שבת הא מנא ליה. גם משנה שנויה במסכת אהילות [פי"ג מ"ה] אילו ממעטין בחלון וכו' ומונה לשם גם פחות מכביצה אוכלין שממעטין בחלון ואם הם עצמן מקבלין טומאה בכל שהו למה הן חוצצין בפני הטומאה הלא כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה. ונר' לר' לפר' דבין לטמא ובין ליטמא בכביצה. והראיות כמו שהבאתי לך למעלה. ואותה שבתורת כהנים דמשמ' אפי' בכל שהו מקבלין טומאה זהו מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא. ואל תאמר והלא לטמא טומאת אוכלין תנן דמשמע לטמא אחרים. אין הכי נמי ומדאוריתא ומדרבנן. אבל ליטמא מדרבנן בכל שהו ומדאוריתא בכביצה ועוד דיכול אני ליקרות [ליטמא] אפי' בלא יוד כמו ביו"ד ודילמא עצמן קאמר כמו שפיר'. ועוד ראיה לדברי ר' מהא דאמרי' בפסחים [ל"ג ע"ב] טמא מת שסחט (זתים) [זיתים] וענבים כביצה מכוונת טהור וכו' והרי אנו מצריכין שיהא כביצה לגבי הכשר וכמו כן ליטמא שהרי מאי שנא זה מזה. ולגבי הכשר לא גזור בכל שהוא ולגבי ליטמא טומאת אוכלין גזור בכל שהו. ואם תאמ' שהכשר דין אחר יש לו הא מנא ליה. ועד ברוב מקומות צריך רבינו שלמה למחוק והא לא הוי כביצה באלו עוברין ובשבת רובע רביעית פיר' רבינו שלמה רובע הלוג יין חי ואני שמעתי רובע רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג. וכן פירש רבינו שלמה בתחלת פר' המוציא בשבת ומביא ראיות לשם וכשפיר' ר' כאן לא היה נזכר.
